הבית שלנו קיים כבר חצי יובל שנים והוא מהראשונים, בתנועה הקיבוצית, שתוכנן במיוחד ליעוד זה (ולא הוסב מבית ילדים נטוש).

הבית הזה היה הראשון בתנועה הקיבוצית שקיבל רישיון של משרד הבריאות, במסגרת פרויקט ייחודי שהיה בשנות ה- 80. ולכן מספרנו הסידורי במשרד הבריאות הוא 1.
כיום, אגב, קיימים קרוב ל- 100 בתי סיעוד בתנועה הקיבוצית שהם בפיקוח משרד הבריאות (גם קצת בזכותנו.

בבית הקשיש מתגוררים כיום 20 דיירים סיעודיים. ארבעה מתוכם הם חברי גניגר והשאר - תושבי האזור. בית הקשיש מטפל גם בשמונה חברים שנמצאים בפריפריה של בית הקשיש.

פתיחת הבית לדיירים שאינם חברים מאפשרת לממן, לחבר הסיעודי, מטפלת פרטית (בדרך כלל פיליפינית) כדי שיוכל להמשיך ליהנות מעץ הפקן שבגינתו ולהמשיך לחיות בביתו.

אשר-על-כן, הבית הזה מצליח לממן את כל צרכי העזרה והסיעוד של חברי גניגר, בכל הרמות והרבדים, לאמור: החל מעזרה בניקיון של בתי החברים, מטפלות בבתים ועזרות אחרות בבתים, וכלה בטיפול סיעודי מלא ויעוץ מקצועי.
... ואפילו משאיר עודף...

את בית הקשיש מתפעלים 24 עובדים ממקצועות הסיעוד, הרפואה, פארא-רפואה, הניהול והאחזקה.

הבית מוצף באור, מוקף בבוגונביליות היפות ביותר בתנועה הקיבוצית, ולכן הוא מאד מבוקש....

הדיירים שלנו נהנים מחיים ארוכים ואיכותיים ככל הניתן.

היטיב לבטא את הרגשתו אחד הדיירים הותיקים שלנו: "איזה יום יפה, למה להחזיר לבוס..."



טיפים לחיים ארוכים - לקוח מההווי של באי בית הקשיש: